הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ניקסון ואח'

פסק דין כנגד הנתבעת 4

לפני תביעה בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 5.3.09.

1.בכתב התביעה נטען כי רכב התובעות נפגע בתאונה בה היו מעורבים שני רכבים נוספים, רכב הנתבעות 1-2, שנסע מאחורי רכב התובעת, ורכב הנתבע 3, שנסע מאחורי רכב הנתבעות 1-2.

2.הנתבעת 2 ומבוטחתה הגישו תביעה בגין נזקי התאונה כנגד הנתבע 3, במסגרתה ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 3.

3.הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה אף במסגרת התובענה שבפני, וממילא לא התייצב לדיון שנערך בפני במעמד הצדדים.

4.באותו דיון ולאחר שמיעת עדויות מטעם התובעות והנתבעות 1-2, קבעתי כי הנתבע 3 אחראי להתרחשות התאונה. לפיכך התביעה כנגד הנתבעות 1-2 נדחתה וניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 3.

5.באשר לנתבעת 4 (להלן: "הנתבעת")– נטען בכתב התביעה כי הינה מבטחת רכב הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") במועד התאונה ומכאן אחריותה לשיפוי התובעות בגין התאונה דנן.

הנתבעת 4 טענה בכתב הגנתה כי למבוטחה אין כיסוי ביטוחי על פי תנאי הפוליסה עקב אי שיתוף פעולה עימה ואי מסירת הודעה על קרות התאונה. כן טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי מבוטחה הסתיר בכוונת מרמה עניין מהותי ו/או לא נקט באמצעים אותם דרשה להקלת הסיכונים על פי הפוליסה.

6.בדיון שנערך בפני טען ב"כ התובעת כי אין מקום לקבל את טענת הנתבעת להעדר כיסוי ביטוחי בשל העדר שיתוף פעולה מטעם מבוטחה, שכן הוכח כי הנתבע הינו הצד הנכון לתאונה. הנתבעת יכולה היתה לברר האם רישיון הנהיגה שלו היה בתוקף במועד התאונה. הנתבעת ניסתה לקבל פרטים אודות התאונה מהנתבע, אך ניסיונות אלה נסתיימו בחודש יולי 2012 ואין בהם די. לא ניתן הסבר מדוע ניסיונות החקירה מטעם הנתבעת הופסקו באותו מועד ומוצו בניסיון להשיגו טלפונית. מעבר לכך, התובעת עצמה המציאה את כתב התביעה דנן לנתבע בחודש מאי 2013. מכאן, היה באפשרות הנתבעת לאתר את הנתבע והיא אף יכולה הייתה לזמן אותו לדיון שנערך במעמד הצדדים.

7.ב"כ הנתבעת טענה כי אין לה הידיעה מי נהג ברכב הנתבע. בהודעת עדת הנתבעת 1 במשטרה מופיע שם נהג שאיננו הנתבע, ולכן לא ברור האם לנהג ברכב המבוטח היה רישיון. הנתבעת ניסתה לאתר את המבוטח לקבלת גרסתו אודות התאונה, ללא הצלחה. לא היה על הנתבעת לזמן את הנתבע לדיון בהיותו בעל דין.

8.אין חולק כי הנתבעת ביטחה את רכב הנתבע. לפיכך עומדת לתובעות זכות התביעה כנגד הנתבעת בגין התאונה לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח. אולם, טענה שיש לנתבעת כמבטחת כלפי מבוטחה עומדת לה גם כלפי הצד השלישי, היינו, כלפי התובעות.

על פי סעיפים 22 ו-23 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, משאירע מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות ולסייע למבטח, ככל שיוכל, על מנת להשיגם. סעיף 24 לחוק קובע כי, אם לא קוימה חובה כאמור וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין את חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קוימה החובה.

לפיכך, כדי לפטור עצמה מחבות או כדי להפחית את חבותה, על הנתבעת להוכיח שאם היה המבוטח משתף עימה פעולה, כנדרש על פי החוק, היתה היא חייבת בתגמולי ביטוח נמוכים יותר או פטורה לחלוטין מתשלומם. בנוסף עליה להוכיח את שיעור תגמולי הביטוח מהם היתה פטורה אם המבוטח היה משתף עימה פעולה. הנטל להוכחת אלה מוטל על הנתבעת.

9.במקרה דנן צרפה הנתבעת דו"חות חקירה מטעמה (נ/2). במסמך מיום 6.9.11 נטען כי נערכה פניה לסוכנות הביטוח, אשר ניסתה לפעול לקבלת דיווח מהמבוטח, אך הדבר לא עלה בידה מאחר שהמבוטח לא ניתן לאיתור (ככל הנראה בורח מנושיו). במכתב מיום 26.1.12 צוין כי נעשה ניסיון להיפגש עם המבוטח לשם קבלת גירסתו לתאונה, אך הלה דחה את פניות הנתבעת בתואנות שווא. במכתב מיום 24.6.12 נטען כי נעשו ניסיונות נוספים לפגוש במבוטח, אשר לא צלחו, כאשר לבסוף נותק הקשר עם המבוטח ומספרי הטלפון שלו לא היו מחוברים עוד.

10.אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי די בפעולות אלה כדי לקבוע כי העדר שיתוף הפעולה מטעם המבוטח מנע מהנתבעת לברר את חבותה ולפיכך פטורה היא מתשלום הפיצויים לתובעות.

לא הוצג בפני כל ניסיון לאיתור המבוטח מאז יום 24.6.12, כאשר הדיון בפני נערך בחלוף למעלה משנה לאחר מכן, ביום 28.11.13. כך, למשל, התובעת עצמה המציאה את כתב התביעה דנן כשנה לאחר שהנתבעת הפסיקה את פעולותיה לאיתור הנתבע, לפי אישור המסירה ת/4. לא ברור מה מנע מהנתבעת לאתר את הנתבע, כפי שעשתה התובעת. לא נטען כי המבוטח עזב את הארץ, לא הוצג פירוט האם מי מטעם הנתבעת הגיע לכתובת מגורי המבוטח ונראה כי נעשו ניסיונות טלפוניים בלבד להשגתו.

באשר לטענת הנתבעת כי לא ברור מי נהג ברכב ויכול שלנהג לא היה רישיון, הרי גם בעניין זה לא הוצגה כל אסמכתא מטעם הנתבעת ונטל ההוכחה גם בענין זה מוטל עליה.

11.מהאמור לעיל עולה כי היה באפשרות הנתבעת לנקוט באמצעים נוספים על מנת לנסות לקבל מהמבוטח את המידע הדרוש לה ולברר אחריותו, גם לאור כתבי הטענות האחרים ונספחיהם, כפי שהוצגו בתיק זה. היה בידי הנתבעת לעשות מאמץ נוסף לאיתור המבוטח. כאשר לא נעשו המאמצים הנ"ל, הרי לא מצאתי כי נתקיימו התנאים להפחתת חבותה של הנתבעת ובוודאי לא לשלילת חבותה לחלוטין. אין באי שיתוף פעולה מצד המבוטח כדי לפטור את המבטחת, אלא אם הדבר מנע את הקטנת חבותה.

במקרה דנן, שעה שהובאו בפני עדויות הנהגים האחרים המעורבים בתאונה לגבי אופן התרחשותה, כמו גם ביחס לעזיבת הנהג ברכב מבוטח הנתבעת את המקום מבלי להחליף פרטים כנדרש, משניתן כנגד הנתבע 3 פסק דין בהעדר הגנה, גם בהליך בין הנתבעות 1 ו-2 לנתבע 3 וגם בתיק דנן, כאשר אין חולק כי הוא בעליו של הרכב המעורב, יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעת בגין נזקי רכב מבוטחה עקב התאונה, בהיותה מבטחת רכב הנתבע 3.

12.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת 4 לשלם לתובעות סך 7,729 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 26.10.09, בתוספת אגרת המשפט בסך 365 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.